סופר: אנטואן דה סנט-אכזופרי
כריכה: מתוקה מאוד, מזכירה לי ילדות.
מה אני חשבתי: הספר הסב לי ראיית עולם שונה לגמרי שלא הכרתי לפני, פתח לי הרבה מאוד מחשבות.
תקציר שלי: כשהייתי בת 8, קראתי את הנסיך הקטן. לא היה לי שום מושג מה הסופר רוצה מימני, למה לנסיך כלכך חשובה השושנה , למה הוא מתרגש ממבוגרים אחרים, בקיצור, היתה לי דעה רעה על הספר. הנסיך הקטן, זהוב השיער והצעיף המתנופף ברוח, ריגש אותי מאוד ! איך שהוא לא מוותר על שום שאלה, ומתמודד עם בעיית הבואבבים שצומחים על הכדור שלו, הוא דואג לשושנה שלו. לפני כשחודש, מצאתי אותו, וקראתי אותו שוב. הבנתי מלא דברים שלא הבנתי לפני, אפילו שזה ספר ילדים , המשמעות העמוקה שמשתנה מקורא לקורא מחפה על מספר העמודים. החל מבעיית הבואבבים שמטלטת על הכוכב שלו וצריך להוציא אותם מידי יום , ועד המשפט המפורסם "צייר לי כיבשה" - אני סיימתי את הספר במלא שאלות פתוחות. האם הנסיך חזר לשושנה שלו?
הבואבבים השטלטו על הכוכב שלו?
השועל היה חברו הטוב ביותר?
הוא חיי עדיין?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה